היקף עבודה סמינריונית היא שאלה חשובה שלרב אין לה מענה חד משמעי. קראו על היקפי עבודת סמינריון ונהלו בצורה נכונה את הזמן.
היקף עבודה סמינריונית
כשזה נוגע לעבודות סמינריוניות רוב הסטודנטים נמצאים בעלטה מוחלטת. הכוונה שמעט סטודנטים יודעים בכלל מהי הפרוצדורה של העבודה.
עבודת סמינריון היא לא סתם מטלה אקדמית שצריך להגיש תוך שלושה ימים, אלא זו עבודה שמשקפת יכולות רבות החיוניות לחיים התעסוקתיים והחיים בכלל.
למשל יכולות כמו הבעה הכתב, כתיבה בהתאם לחוקים מוגדרים מראש ולבסוף עבודה בתנאי לחץ.
כל המשתנים שצוינו עד כה הוכיחו כמה עבודה סמינריונית נחוצה. ועבודה זו בהחלט נחוצה, אולם עדין ישנם משתנים ביחס לעבודה שאין עליהם מודעות בקרב הסטודנטים. אחד ממשתנים אלו הוא משתנה היקף העבודה.
סדר גודל של עבודה סמינריונית
היקף בהגדרתו הינו סכום האורכים המקיפים צורה גיאומטרית מסוימת או שטח מסוים. אם נסביר הגדרה זו במילים פשוטות יותר, היקף הוא סדר גודל של משהוא מסוים.
לכן, בהקשר אל עבודות סמינריוניות, היקף מתייחס לכמות ומבנה.
מבחינת כמות הדפים, עבודות סמינריוניות הן בין העבודות האקדמיות הגדולות. זאת אומרת שעבודה שכזו חלה על מספר גדול של דפים.
עבודה סמינריונית ממוצעת כוללת בסך הכול כשלושים עמודים למרות שישנן עבודות קטנות יותר שיכולות לכלול כחמישה עשר דפים.
למרות שמשתנה כמות הדפים הוא משתנה משמעותי, הוא לא כול כך משפיע על הרלוונטיות של העבודה.
הכוונה שאדם בוחר לכתוב או לקרוא עבודה סמינריונית קריטריון הבחירה לא יהיה על סמך כמות הדפים.
לכן אם משתנה הכמות לא כול כך משפיע, מה כן משפיע?
התשובה לשאלה הזו מתייחסת למאפיין השני של מונח ההיקף, וזהו מונח המבנה. מבנה עוזר רבות לכתוב את העבודה, לקרוא את העבודה ולהבינה.
פרקים בעבודה סמינריונית - מבנה עבודה
שער בעבודת סמינריון:
שער זה אמור להכיל את מקום הלימודים, שם הקורס, כותרת הסמינריון, שם המנחה, פרטי הסטודנט כולל מספר זהות ולעיתים אף את מספר קורס ומספר קבוצה, וכן מועד הגשתה.
כתיבת כותרת לעבודת הסמינריון:
עליה להיות כזו שתענה על המחקר ומתומצתת ועדיף בדרך שתיצור עניין כשאלה.
דוגמאות לכתיבת כותרות בעבודה סמינריונית:
- חוקי היסוד ותחולתם בדין הפרטי: שמירה על זכויות או התערבות הנוגדת את חופש החוזים?
- עלי הגת: סם מסוכן או עלים עם כוחות ריפוי?
- הוספת שעות לימוד בבתי הספר, תוביל להצלחה או קשיים ועייפות
- השיטה להקניית השכלה: הוספת קורסים או העמקת העיון בחומר ממוקד?
וכן על זו הדרך, כך שזה יהיה קל ומובן בפני מי שמסתכל על השער להבין במה עוסק המחקר.
כתיבת תוכן העניינים:
על תוכן העניינים להכיל את שמות הפרקים לפי הסדר, וכן את מספרי העמודים של כל פרק ופרק, כאשר לעיתים כאשר הפרק מחולק למספר נושאים ו/או מתפרס על מספר עמודים.
ראוי לציין אף את תתי הפרקים ומספר העמוד.
מבוא וראשית דבר:
תפקידם להציג בפני הקורא את אשר לפניו, סדר הפרקים והנושאים בו דנה העבודה בקווים כלליים, ובכל פרק במפורט, לנמק במילים קצרות על חשיבות המחקר.
לעיתים כדאי לציין אף את השערת המחקר גם אם המסקנה בסופו לאור התוצאות תהיה שונה, וכן סוג שיטת המחקר היינו איכותני וכדו'.
מהות וגוף הסמינריון:
בהתאם לסוג המחקר, שכן, קיים הבדל בין סמינריון במשפטים מול סמינריון בחינוך, כאשר לכל אחד יש חלוקה שונה ותואמת.
יחד עם זאת, על אף שאין חובה אקדמית להקפיד על סדר מסוים בפרקים.
עדין מדובר בסדר אחיד בכל סוג של סמינריון, היות והסדר הזה מבטא את ההיררכיה הנכונה של עריכת המחקר.
על כן, שינוי סדר הפרקים משקף מבחינת הקורא ו/או המנחה ממוסד הלימודים את המסקנה כי המחקר נערך באופן לא מקצועי ורמתו ככל הנראה היא נמוכה בהתאם.
סקירת ספרותית:
סקירת הספרות היא חלק חשוב מאוד בעבודה הסמינריונית מאחר שהיא מהווה את האסמכתא המדעית שעליה נבנה המחקר.
בסקירה מוצגים כל המחקרים והמודלים התאורטיים שמהווים את הרקע למחקר.
מתודולוגיה:
בשיטה מציגים את כל הכלים שבאמצעותם יעשו ניסויים ומהם יילקחו הנתונים.
כמו כן, מה יהיה הליך המחקר בעבודה הסמינריונית, ניתוחים סטטיסטיים והגדרה של מדגם המחקר.
פרק התוצאות:
פרק התוצאות הוא הצגת הנתונים שנוצרו על סמך הניסויים המדעיים והסטטיסטיקה.
סיכום אפילוג:
פרק זה מתבקש בכל סמינריון, כאשר המטרה הנה להעלאת שאלות המחקר ותשובות לאור הממצאים במחקר.
עליכם לגעת בנקודות המחקר ללא ירידה לפרטים, כך שהסיכום חוזר על המחקר אך מאידך אינו בא ללמוד אותו מחדש לפרטיו.
ביבליוגרפיה ונספחים:
חשוב לציין שחלק זה הינו חובה אקדמית קדושה.
יש להקפיד הן לגבי רישום המקורות, כמו גם על שיטת הרישום בהתאם לסוג המחקר והמקור, כאשר לעיתים יש צורך אף בצירוף הנספחים.
איך למצוא מקורות לכתיבת עבודה סמינריונית?
התשובה על שאלה זו מתחלקת למספר חלקים.
הדרך הוותיקה אשר כיום נחשבת ככזו אשר שייכת להיסטוריה הנה באמצעות קריאה ישירה מן הספר לו אנו זקוקים לצורך העבודה הסמינריונית והמחקר.
החיסרון הינו הצורך לגשת לספרייה, התאמת מועדי הפתיחה, קושי באיתור חומר כאשר אין בסיס שכן ללא סיוע של חיפוש ברשת ו/או הכוונה מהמנחה וכדו' מנין עלינו לדעת כי ספר וחיבור מסוים דן בנושא נקודתי ללא עיון באותו הספר.
כמו גם, הצורך בהשאלת הספרים והתלות בהימצאותם ומידת הזמינות ותנאי הספרייה.
מנגד, ניתן לעשות שימוש באיתור המקורות בדרכים נוספות ברשת האינטרנט, כאשר בחיפוש למטרת עבודה סמינריונית הרי שמדובר בחלוקה למספר אפשרויות עיקריות:
1. מאגר מידע מקצועי
החלק הראשון מורכב ממאגרי מידע אשר הן שייכים למקומות מסודרים, אשר הכניסה לרובן הינה באמצעות מנוי בלבד.
בהקשר לכך יש לציין כי ברובן של מוסדות האקדמיה ניתן לסטודנטים קישור למאגרים ללא עלות בגלל הצורך בהן להכנת המטלות ובפרט של הכנת עבודה סמינריונית.
שימוש במאגר מקצועי אינו מיועד רק להקל על חיפוש המקורות, אלא הוא מרחיב את האפשרויות של לימוד התחום באופן מקיף.
החומר אליו ניתן ללמוד במאגר מקצועי באינטרנט הוא אדיר ובסופו של דבר אף מעלה את הרמה האקדמית של המטלה ובפרט כאשר מדובר בעבודה סמינריונית.
2. איתור חומר עצמאי
החלק השני הוא איתור עצמאי, כאשר אף אם מדובר באיתור חומר באופן עצמאי, הרי שמדובר בעבודה קשה, אשר כוללת ניפוי של חומר רב, אשר הדבר דומה לחיפוש מחט בערימת שחת.
3. חומר שצף ברשת
החלק השלישי הינו באמצעות חיפוש כללי ברשת, כאשר כמעט בכל תחום ניתן למצוא סיכומים רבים, אולם החיסרון הוא שלעיתים לא ניתן לאתר את המחבר וכן את רמת האמינות וכמובן רמת הידע של אותו הסיכום.
שימוש בחומר לא מקצועי ו/או בלתי אמין לעבודה סמינריונית רחוק מלהיות מומלץ.
יחד עם זאת, חשוב לציין שכל חומר שנמצא ברשת יש חובה לציין את המקור כשם שחובה לציין כל מקור אחר. יש להיצמד לכללים לציון המקורות הנהוגים בתחום האקדמי בו מוגשת המטלה האקדמית.
הוראות שימוש במקורות
קיימים כללים ברורים על השימוש במקורות, הן מקורות מהאקדמיה, הן מהפסיקה המשפטית, ועד לשימוש במקורות מהעיתונות וכדו'.
ישנה חובה הן לציין את המקור וכן על הדרך בה יש לציין זאת, עד לרמת המיקום והסדר ברשימה.
כללי אקדמיה לכתיבת מקורות:
בסמינריון בתחום המשפטים מציינים את המקור בהערת שוליים במקום, כאשר מנגד בסמינריון אשר עוסק בכתיבה בנושאים אחרים.
אזי כללי האקדמיה מורים על ציון באמצעות סוגריים בסמוך לכיתוב, כאשר בהערת שוליים במשפטים יופיע המקור המלא, מנגד, בסוגריים יופיע של המחבר ושנה.
יתר על כן, בפרק המקורות בסיום המחקר הן במשפטים והן בתחומי אקדמיה שונים, יש לצטט מחדש את כל המקורות לפי סדר קדימות המקובלת בתחום.
במשפטים יש להיצמד להוראות הציטוט האחיד ובתחומים אחרים להוראות APA.
כמו כן, חשוב להדגיש כי ישנם הוראות על כל מקור אקדמי:
האם לציין את המקור תחילה בשם המחבר או בשם משפחתו, ההוצאה לאור או שם הספר, שנת הספר או מקום ההוצאה לאור, כמו גם היכן לרשום את שם המתרגם, האם בהדגשה או בסוגריים.
הבדלים בין שיטות הציטוט:
קיימים הבדלים בין הציטוט בשיטה האירופאית לבין השיטה האמריקאית, כמו גם קיים הבדל בין השפה העברית בה מופיע 'עמ' הן כאשר מדובר בעמוד בודד והן כקיצור לעמודים רבים, בשונה מהשפה האנגלית בה כותבים p לעמוד בודד ו-pp כאשר מדובר בעמודים רבים.
על כן, היות ומדובר בכללים רבים וחומר רב מאוד, חייבים ללמוד את הכללים כבר בשלב הראשוני של תחילת המחקר.
אנו לא ממליצים להמתין לסיום על אף שמומלץ לערוך הגהה קודם הסיום פעם נוספת, במטרה לראות שאכן הכול נעשה בהתאם לכללים וחוקים אלו.
זקוקים למידע נוסף?
נשמח לסייע בכל שאלה, צרו איתנו קשר ואנו נענה בהקדם.
למידע נוסף וטיפים חשובים על עבודות סמינריון, עקבו אחרינו גם בעמוד הפייסבוק.
